האנשים שעיצבו את ההיסטוריה של רומניה: מדצבלוס ועד ימינו

מדצבלוס ומטראיאנוס ועד צ'אושסקו והנשיאים של רומניה החדשה: מי היו האנשים שעיצבו את ההיסטוריה של רומניה, מה עשו ומה משמעות פועלם, לפי תקופות.

טירת פלש בסינאיה, בין ההרים והיער

כשמטיילים ברומניה מבקרים בטירות מרשימות, בארמונות מלכותיים, במבצרים עתיקים, בכנסיות ובערים היסטוריות. אבל מאחורי כל מבנה, כל אנדרטה וכל אירוע היסטורי עומדים אנשים שהשפיעו על גורלה של הארץ הזאת. במדריך הזה נעבור על הדמויות המרכזיות בהיסטוריה של רומניה, מהדאקים והרומאים ועד רומניה של ימינו, לפי תקופות: מי הם היו, מה עשו, ומה המשמעות של פועלם.

רומניה של היום היא תוצאה של יותר מאלפיים שנות היסטוריה: מאבקים, כיבושים, בריתות, שליטים, מהפכות ואנשים שהותירו חותם עמוק על הזהות הלאומית, על התרבות ועל המדינה. הרשימה היא מבחר של דמויות מרכזיות ולא רשימה מלאה.

תקופה ראשונה: הדאקים, הרומאים והיווצרות הזהות הרומנית (המאות ה-1 עד ה-3 לספירה)

דצבלוס (Decebalus), מלך הדאקים (כיהן בשנים 87–106 לספירה)

אחת הדמויות החשובות והסמליות ביותר בהיסטוריה הקדומה של רומניה. דצבלוס היה מלך ממלכת דאקיה, שנמצאה בעיקר בשטחי רומניה של ימינו. הוא הצליח לאחד כוחות דאקיים ולבנות ממלכה חזקה, שהתנגדה להתפשטות האימפריה הרומית.

הוא נלחם ברומאים בשתי מערכות מלחמה מרכזיות מול הקיסר טראיאנוס, אך בשנת 106 לספירה הובס. עם נפילת הממלכה התאבד כדי לא ליפול בשבי הרומי.

תרומתו ומשמעותו: דצבלוס הפך לסמל של עצמאות, התנגדות לכיבוש וגאווה היסטורית. עד היום הוא נחשב לאחד הגיבורים הלאומיים של רומניה.

פסל הסלע של דצבלוס על גדות הדנובה, עם הכיתוב Decebalus Rex
פסל הסלע של דצבלוס בנקיקי הדנובה. צילום: ⁦Yanko Malinov⁩, ⁦CC BY-SA 4.0⁩, באמצעות ויקישיתוף

טראיאנוס (Trajan), קיסר האימפריה הרומית (98–117 לספירה)

הקיסר הרומי שהוביל את כיבוש דאקיה בשתי מלחמות, בשנים 101–102 ו-105–106. בעקבות הכיבוש הפכה דאקיה לפרובינקיה רומית. הרומאים הביאו לאזור דרכים, ערים, מערכות מנהל, מסחר, צבא, אדריכלות ואת השפה הלטינית. הקולוניזציה הרומית והמפגש בין האוכלוסייה המקומית לבין העולם הרומי היו גורמים מרכזיים בתהליך הרומניזציה של האזור.

תרומתו ומשמעותו: טראיאנוס קשור לאחד היסודות החשובים בהיווצרות הזהות הרומנית: המורשת הלטינית. עמוד טראיאנוס ברומא, שעליו מתוארים קרבות הדאקים, הוא עדות מפורסמת למלחמות הללו.

אורליאנוס (Aurelian), קיסר רומא (270–275 לספירה)

אורליאנוס קיבל החלטה אסטרטגית חשובה: בין השנים 271 ו-275 לערך פינה את הממשל והצבא הרומי מדאקיה, בשל קשיים צבאיים ולחצים בגבולות האימפריה. הנסיגה הרומית לא הביאה בהכרח להיעלמות האוכלוסייה הרומנית, אך היא סימנה שינוי משמעותי בתולדות האזור.

תרומתו ומשמעותו: החלטתו מסמנת את סיום השלטון הרומי הישיר בדאקיה ואת תחילתה של תקופה מורכבת של נדידות עמים ושינויים פוליטיים.

תקופה שנייה: ימי הביניים והיווצרות הנסיכויות הרומניות (המאות ה-13 עד ה-16)

חשוב להבין: בתקופה הזאת עדיין לא הייתה קיימת רומניה כמדינה מאוחדת. בשטחי רומניה של ימינו התפתחו שלוש ישויות היסטוריות מרכזיות: ולאכיה, מולדובה וטרנסילבניה.

באסרב הראשון (Basarab I), מייסד נסיכות ולאכיה

שליט במאה ה-14 (בערך 1310–1352), שנחשב למייסד ולאכיה כישות מדינית עצמאית. בשנת 1330 ניצח את צבאו של מלך הונגריה, קרל רוברט מאנז'ו, בקרב פוסאדה (Posada).

תרומתו ומשמעותו: ניצחונו ביסס את עצמאותה של ולאכיה והיה צעד מכריע בהתפתחותה כנסיכות רומנית.

מירצ'ה הזקן (Mircea cel Bătrân), שליט ולאכיה (1386–1418)

אחד השליטים הבולטים בימי הביניים. בתקופתו התחזקה ולאכיה מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית. הוא התמודד עם התפשטות האימפריה העות'מאנית וניהל נגדה מאבקים צבאיים ודיפלומטיים, ובהם קרב רובין ב-1395 (חלק מהמקורות מתארכים אותו ל-1394). על ההשפעה העות'מאנית ועל הנסיכויות שהיו וסאליות לסולטאן אפשר לקרוא במדריך על ההשפעה העות'מאנית על האדריכלות ברומניה.

תרומתו ומשמעותו: חיזק את מעמדה של ולאכיה ככוח אזורי והצליח לשמור על עצמאות יחסית מול האימפריה העות'מאנית.

יאנקו דה הוניאד (Iancu de Hunedoara), מצביא ושליט טרנסילבניה (בערך 1406–1456)

דמות מרכזית במאבק נגד ההתפשטות העות'מאנית במאה ה-15. הוא היה מצביא ממוצא אצילי, שפעל במסגרת ממלכת הונגריה ושימש גם כמושל טרנסילבניה. בשנת 1456 מילא תפקיד מרכזי בניצחון על העות'מאנים במצור על בלגרד.

תרומתו ומשמעותו: הפך לאחד המצביאים החשובים במרכז אירופה ולדמות מרכזית בהגנה על האזור מפני התפשטות העות'מאנים.

ולאד המשפד (Vlad Țepeș), שליט ולאכיה (1431–1476 לערך)

אחת הדמויות המפורסמות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה הרומנית. שלט שלוש פעמים, בשנים 1448, 1456–1462 ו-1476. זכה לכינוי "המשפד" בשל השימוש האכזרי שעשה בהוצאה להורג באמצעות שיפוד. הוא ניהל מאבק חריף נגד העות'מאנים, ובשנת 1462 יצא למתקפת לילה מפורסמת נגד מחנהו של הסולטאן מהמט השני.

תרומתו ומשמעותו: נחשב לסמל של שלטון תקיף, עצמאות והתנגדות לעות'מאנים. שמו נקשר מאוחר יותר לדמותו הספרותית של דרקולה, אך חשוב להדגיש כי ולאד ההיסטורי ודמות הערפד הבדיונית אינם אותו אדם. את הסיפור המלא תמצאו במדריך האגדה על דרקולה והטירה.

דיוקן של ולאד המשפד עם כובע מעוטר פנינים ואבן אדומה
דיוקן של ולאד המשפד. צילום: ⁦Unknown author⁩, נחלת הכלל, באמצעות ויקישיתוף

שטפאן הגדול (Ștefan cel Mare), שליט מולדובה (1457–1504)

אחד השליטים הנערצים ביותר בהיסטוריה של רומניה. שלט במשך 47 שנים במולדובה וניהל מלחמות רבות נגד אויבים חזקים, ובמיוחד נגד העות'מאנים. אחד מניצחונותיו המפורסמים היה קרב ואסלוי בשנת 1475, שבו הביס כוח עות'מאני גדול. הוא גם היה פטרון של הכנסייה והתרבות, והקים או שיקם כנסיות ומנזרים רבים, ובהם מנזר פוטנה.

תרומתו ומשמעותו: הפך לסמל לאומי של אומץ, מנהיגות, אמונה ושמירה על עצמאות מולדובה.

מבנה לבן עם גג כהה ומרפסת פרחים במנזר פוטנה
מנזר פוטנה שבבוקובינה. צילום: ⁦Cristian Bortes from Cluj-Napoca, Romania⁩, ⁦CC BY 2.0⁩, באמצעות ויקישיתוף

מיכאי האמיץ (Mihai Viteazul), שליט ולאכיה (1593–1601)

שלט בסוף המאה ה-16 ובשנת 1600 הצליח, לתקופה קצרה, לשלוט בשלוש הישויות ההיסטוריות: ולאכיה, טרנסילבניה ומולדובה. המהלך היה קצר ימים והתפרק בעקבות מאבקים צבאיים ופוליטיים.

תרומתו ומשמעותו: נחשב לסמל היסטורי של רעיון האיחוד בין הנסיכויות הרומניות. במבט לאחור דמותו הפכה חשובה במיוחד לנרטיב הלאומי הרומני של איחוד המדינה.

תקופה שלישית: הנסיכויות, ההשפעה העות'מאנית והדרך לעצמאות (המאות ה-17 עד ה-19)

קונסטנטין ברנקוביאנו (Constantin Brâncoveanu), שליט ולאכיה (1688–1714)

אחד השליטים החשובים בתקופה שבה ולאכיה הייתה נתונה להשפעה עות'מאנית. הוא קידם תרבות, אמנות, אדריכלות וחינוך, והותיר אחריו סגנון אדריכלי מיוחד שנקרא על שמו: הסגנון הברנקוביאני (Brâncovenesc). בשנת 1714 הוצא להורג בקונסטנטינופול יחד עם ארבעת בניו, ולפי המסורת הסכים למות ולא להתאסלם.

תרומתו ומשמעותו: הפך לסמל של אמונה, הקרבה ושימור התרבות המקומית. מורשתו האדריכלית ניכרת עד היום בארמונות ובכנסיות ברומניה, למשל במנזר הוריזו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

שביל אבן בחצר מנזר הוריזו ובנייני המנזר הלבנים
מנזר הוריזו, דוגמה לסגנון הברנקוביאני. צילום: ⁦Cristian Bortes⁩, ⁦CC BY 2.0⁩, באמצעות ויקישיתוף

דימיטרי קנטמיר (Dimitrie Cantemir), שליט מולדובה והוגה דעות (1673–1723)

איש אשכולות יוצא דופן: שליט, היסטוריון, גיאוגרף, מוזיקאי ופילוסוף. שימש שליט מולדובה בשנים 1710–1711. הוא ניסה להשתחרר מהשפעת העות'מאנים באמצעות ברית עם רוסיה, אך המערכה הרוסית-מולדבית נכשלה בקרב סטנילשטי ובמצור על הצבא הרוסי על נהר הפרוט (1711), והוא נאלץ לגלות לרוסיה. בגלותו כתב את הספר החשוב "תיאור מולדובה" (Descriptio Moldaviae), שהציג לעולם מידע רב על הגיאוגרפיה, ההיסטוריה, החברה והמנהגים של מולדובה.

תרומתו ומשמעותו: הפיץ ידע על האזור באירופה והיה אחד האינטלקטואלים החשובים ביותר שיצאו מהמרחב הרומני.

טודור ולדימירסקו (Tudor Vladimirescu), מנהיג מרד 1821

בשנת 1821 הנהיג התקוממות בנסיכות ולאכיה. המרד ביטא את דרישת האוכלוסייה לשינויים חברתיים, פוליטיים ומנהליים, ואת ההתנגדות לשלטון הפנריוטי, שבו שליטים ממוצא יווני מונו על ידי האימפריה העות'מאנית.

תרומתו ומשמעותו: המרד סימן שלב חשוב בהתעוררות הלאומית והחברתית של הרומנים, וסייע לסיום תקופת השלטון הפנריוטי.

אלכסנדרו יואן קוזה (Alexandru Ioan Cuza), מייסד רומניה המאוחדת (1859–1866)

אחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה המודרנית של רומניה. בשנת 1859 נבחר קוזה לשליט הן של מולדובה והן של ולאכיה, ובכך יצר את הבסיס לאיחוד שתי הנסיכויות. בהמשך הנהיג רפורמות משמעותיות:

  • רפורמה אגררית (1864) ששינתה את מעמד האיכרים.
  • חילון אדמות המנזרים (1863).
  • הקמת מערכת חינוך ציבורית.
  • שינויים במערכת המשפט והמנהל.
  • מודרניזציה של מוסדות המדינה.

בפברואר 1866 הודח בעקבות קואליציה פוליטית של מתנגדיו.

תרומתו ומשמעותו: קוזה נחשב לאחד מאבות המדינה הרומנית המודרנית. בלעדיו קשה לדמיין את תהליך הקמתה של רומניה המאוחדת.

צילום שחור לבן של אלכסנדרו יואן קוזה במדי קצין
אלכסנדרו יואן קוזה, מאחד הנסיכויות. צילום: ⁦Carol Szathmari⁩, נחלת הכלל, באמצעות ויקישיתוף

תקופה רביעית: הקמת ממלכת רומניה והפיכתה למדינה עצמאית (1866–1918)

קרול הראשון (Carol I), המלך הראשון של רומניה (1866–1914)

נסיך גרמני מבית הוהנצולרן-זיגמרינגן, שהוזמן לכהן כשליט רומניה בשנת 1866. בתקופתו עברה רומניה תהליך משמעותי של מודרניזציה: נבנו מסילות רכבת, כבישים, מוסדות ציבור, מבני שלטון ותשתיות. בשנת 1877 הכריזה רומניה על עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית ונלחמה לצד רוסיה נגד העות'מאנים, והעצמאות הוכרה בינלאומית ב-1878. בשנת 1881 הוכרזה רומניה כממלכה וקרול הוכתר למלך הראשון.

תרומתו ומשמעותו: הניח את היסודות לרומניה המודרנית, חיזק את מוסדות המדינה והוביל אותה לעצמאות ולמעמד של ממלכה אירופית.

פרדיננד הראשון (Ferdinand I), מלך רומניה (1914–1927)

אחיינו של המלך קרול הראשון, שעלה לשלטון ערב מלחמת העולם הראשונה. למרות קשריו המשפחתיים לגרמניה, הוביל את רומניה להצטרפות למלחמה לצד מדינות ההסכמה בשנת 1916. בתקופת שלטונו התרחשה הדרמה ההיסטורית הגדולה של רומניה: איחוד בסרביה, בוקובינה וטרנסילבניה עם הממלכה הרומנית בשנת 1918.

תרומתו ומשמעותו: מכונה לעיתים "פרדיננד המאחד" (Ferdinand Întregitorul), משום שבתקופתו נוצרה רומניה הגדולה (România Mare).

המלכה מריה (Regina Maria), המלכה האהובה של רומניה (1875–1938)

אשתו של המלך פרדיננד, נכדתה של המלכה ויקטוריה הבריטית ונכדתו של הצאר אלכסנדר השני מרוסיה. מריה הייתה הרבה מעבר לאשת מלך. בזמן מלחמת העולם הראשונה פעלה בבתי חולים, סייעה לפצועים ולחיילים והפכה לדמות מרכזית בחיי הציבור. לאחר המלחמה יצאה לפריז ולוועידת השלום כדי לקדם את האינטרסים של רומניה ואת ההכרה בגבולותיה החדשים.

תרומתה ומשמעותה: הפכה לסמל של אומץ, נתינה, פטריוטיות ודיפלומטיה. היא הייתה אחת הדמויות המרכזיות בעיצוב תדמיתה הבינלאומית של רומניה.

צילום שחור לבן של המלכה מריה עם נזר ושרשראות פנינים
המלכה מריה מלכת רומניה. צילום: ⁦Unknown photographer⁩, נחלת הכלל, באמצעות ויקישיתוף

יון י.צ. ברטיאנו (Ion I.C. Brătianu), מדינאי וראש ממשלה (1864–1927)

אחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של רומניה המודרנית. כיהן כמה פעמים כראש ממשלה והיה ממנהיגי המפלגה הליברלית הלאומית. היה מעורב בהחלטות המרכזיות של רומניה במלחמת העולם הראשונה ובתהליך המדיני שהוביל לאיחוד הגדול.

תרומתו ומשמעותו: היה שחקן מרכזי בעיצוב המדינה הרומנית המודרנית, מוסדותיה והמערכת הפוליטית שלה.

תקופה חמישית: רומניה בין שתי מלחמות העולם ומלחמת העולם השנייה (1918–1947)

קרול השני (Carol II), מלך רומניה (1930–1940)

בנו של פרדיננד הראשון. שלט בתקופה סוערת במיוחד, שבה רומניה התמודדה עם משברים כלכליים, עליית תנועות קיצוניות ומתיחות בינלאומית. בשנת 1938 הנהיג משטר סמכותני, צמצם את הפעילות הפוליטית והקים משטר מלוכני בעל אופי דיקטטורי. בשנת 1940 איבדה רומניה שטחים נרחבים לברית המועצות, להונגריה ולבולגריה, ובספטמבר אותה שנה אולץ קרול לוותר על הכתר לטובת בנו מיכאי.

תרומתו ומשמעותו: תקופת שלטונו ממחישה את המשבר העמוק של הדמוקרטיה הרומנית בין שתי מלחמות העולם.

יון אנטונסקו (Ion Antonescu), שליט רומניה בזמן מלחמת העולם השנייה (1882–1946)

גנרל ומנהיג צבאי שהפך לשליט בפועל של רומניה בספטמבר 1940. הוביל את רומניה לברית עם גרמניה הנאצית והשתתף בפלישה לברית המועצות ביוני 1941, במטרה להשיב שטחים שאבדו לרומניה ב-1940.

משטרו היה אחראי לרדיפות, לגירושים ולרצח המוני של יהודים ורומא. בפוגרום יאשי, בסוף יוני 1941, נרצחו לפי ההערכות יותר מ-13,000 יהודים. בסתיו 1941 נרצחו יהודים רבים באודסה ובסביבתה, אחר כך גורשו יהודים רבים מבסרביה ומבוקובינה אל טרנסניסטריה, שם מתו רבים ברעב, במחלות ובירי. גם רומא גורשו לטרנסניסטריה, ורבים מהם מתו שם. ועדת ויזל, שמינתה ממשלת רומניה, קבעה בדוח שפרסמה ב-2004 כי בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים נרצחו או מתו בשטחים שבשליטת רומניה בתקופת המלחמה.

הפוגרום בבוקרשט, בינואר 1941, בוצע בידי הלגיונרים של "משמר הברזל" במהלך המרד שלהם נגד אנטונסקו, שדיכא את המרד והדיח אותם מהשלטון. אך הרדיפות והרצח ההמוני בהמשך היו מדיניות של משטרו. אנטונסקו הועמד לדין לאחר המלחמה, הורשע בפשעי מלחמה והוצא להורג ב-1 ביוני 1946.

תרומתו ומשמעותו: דמות מרכזית בהבנת ההיסטוריה האפלה של רומניה במלחמת העולם השנייה. אין להפריד את תיאור תפקידו הצבאי והמדיני מאחריותו לפשעי המשטר ולשואה. על הקהילה היהודית ברומניה ועל הקשר בין ישראל לרומניה אפשר לקרוא במדריך ישראל והיהודים ברומניה.

חלל תצוגה פתוח בהיכל הזיכרון לשואה בבוקרשט, עם קירות אפורים ופס כתום
האנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט. צילום: ⁦CristianChirita⁩, ⁦CC BY-SA 3.0⁩, באמצעות ויקישיתוף

המלך מיכאי הראשון (Mihai I), המלך האחרון של רומניה (1921–2017)

אחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של רומניה במאה ה-20. בשנת 1944, כאשר רומניה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הוביל המלך מיכאי את המהלך הפוליטי שהביא להדחתו ולמעצרו של אנטונסקו ב-23 באוגוסט 1944. רומניה עברה לצד בעלות הברית והכריזה מלחמה על גרמניה. בשנת 1947, תחת לחץ כבד של השלטון הקומוניסטי שנתמך בברית המועצות, אולץ המלך לוותר על הכתר ולעזוב את המדינה.

תרומתו ומשמעותו: המהלך של 23 באוגוסט 1944 שינה את מהלך המלחמה באזור והאיץ את התקדמות הצבא האדום לתוך רומניה ולעבר מרכז אירופה. המלך מיכאי נותר סמל חשוב של המלוכה ושל ההתנגדות לכפיית המשטר הקומוניסטי.

תקופה שישית: הקומוניזם, הדיקטטורה והמהפכה (1947–1989)

גאורגה גאורגיו-דז' (Gheorghe Gheorghiu-Dej), מנהיג רומניה הקומוניסטית (1901–1965)

אחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית, שעמד בראשה בשנים 1944–1954 ושוב בשנים 1955–1965, והוביל את רומניה בשנותיה הראשונות כמדינה קומוניסטית. בתקופתו הולאמו מפעלים, בנקים ועסקים פרטיים, החקלאות עברה קולקטיביזציה בכפייה, והמשטר הפעיל מנגנוני דיכוי, מעצרים ומאסרים פוליטיים.

תרומתו ומשמעותו: עיצב את התשתית של המשטר הקומוניסטי ברומניה, כולל מנגנוני הביטחון והשליטה במדינה.

ניקולאה צ'אושסקו (Nicolae Ceaușescu), הדיקטטור ששלט ברומניה במשך 24 שנים (1965–1989)

אחת הדמויות המשפיעות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה הרומנית. בתחילת שלטונו ניסה להציג קו עצמאי יותר מברית המועצות, ואף גינה את הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה בשנת 1968, אך בהמשך הפך שלטונו לדיקטטורה אישית נוקשה. בין המאפיינים המרכזיים של תקופתו:

  • פולחן אישיות סביבו וסביב אשתו אלנה.
  • שליטה מוחלטת של המפלגה הקומוניסטית.
  • פעילות חשאית ודיכוי באמצעות הסקוריטטה (Securitate).
  • הרס של שכונות היסטוריות במסגרת תוכנית הבנייה מחדש.
  • מדיניות ילודה כפויה בעקבות צו 770 משנת 1966.
  • מחסור חמור במזון, בחשמל, בחימום ובמוצרי יסוד בשנות השמונים.

בדצמבר 1989 פרצה המהפכה הרומנית. צ'אושסקו הודח, נתפס, נשפט והוצא להורג יחד עם אשתו אלנה ב-25 בדצמבר 1989.

תרומתו ומשמעותו: תקופתו הותירה חותם עמוק על החברה, הכלכלה, האדריכלות והזיכרון הקולקטיבי של רומניה. גם כיום אפשר לראות בבוקרשט את ההשפעה של פרויקטי הבנייה הגדולים שלו, ובראשם ארמון הפרלמנט. על הדמות ועל המקומות שמספרים את סיפורו כתבנו במדריך מי היה צ'אושסקו ואילו מקומות חושפים את סיפורו.

ארמון הפרלמנט בבוקרשט מעבר לפארק ירוק
ארמון הפרלמנט בבוקרשט. צילום: ⁦Nicolae Sfetcu⁩, ⁦CC BY-SA 4.0⁩, באמצעות ויקישיתוף

דוינה קורניאה (Doina Cornea), מתנגדת המשטר הקומוניסטי (1929–2018)

מרצה ואינטלקטואלית מקלוז' שהפכה לאחד הקולות הבולטים נגד הדיקטטורה של צ'אושסקו. היא הפיצה מכתבי מחאה, ביקרה את המשטר וסבלה ממעקב, מחקירות ומגבלות על חופש התנועה.

תרומתה ומשמעותה: הייתה סמל לאומץ אזרחי ולמאבק למען חופש הביטוי וזכויות האדם ברומניה.

יון אילייסקו (Ion Iliescu), הנשיא הראשון של רומניה לאחר נפילת הקומוניזם (1930–2025)

לאחר המהפכה בדצמבר 1989 הפך אילייסקו לדמות הפוליטית המרכזית בהנהגה החדשה. כיהן כנשיא בשנים 1990–1996 ושוב בשנים 2000–2004. תקופת שלטונו הראשונה הייתה שנויה במחלוקת, במיוחד בשל האירועים האלימים של המינריאדה ביוני 1990, שבהם הגיעו כורים לבוקרשט ודיכאו באלימות הפגנות נגד השלטון.

תרומתו ומשמעותו: היה חלק מרכזי בתהליך המעבר מהמשטר הקומוניסטי לשיטה פוליטית רב-מפלגתית, אך גם דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה של המעבר לדמוקרטיה.

תקופה שביעית: רומניה החדשה והדרך לאירופה (1990 עד ימינו)

זו תקופה שבה רומניה מתחילה להשתלב מחדש בעולם המערבי. הנה כמה דמויות חשובות בתקופה הזאת.

אמיל קונסטנטינסקו (Emil Constantinescu)

נשיא רומניה בשנים 1996–2000. בחירתו סימנה חילופי שלטון משמעותיים ואת התחזקות הכוחות הדמוקרטיים והפרו-מערביים במדינה. בתקופתו התקדמו התהליכים שהובילו בהמשך להצטרפות רומניה לנאט"ו (2004) ולאיחוד האירופי (2007).

טראיאן בססקו (Traian Băsescu)

נשיא רומניה בשנים 2004–2014. בתקופת כהונתו הצטרפה רומניה לאיחוד האירופי, ב-1 בינואר 2007. הוא היה גם דמות מרכזית במדיניות החוץ והביטחון של המדינה.

קלאוס יוהאניס (Klaus Iohannis)

נשיא רומניה מדצמבר 2014 עד פברואר 2025, ולפני כן ראש עיריית סיביו. היה הנשיא הראשון של רומניה ממוצא גרמני-סקסוני, ובדבריו שם דגש על שלטון החוק, על המאבק בשחיתות ועל העמקת הקשרים עם אירופה. בתקופתו נותרה רומניה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו.

אנשי תרבות ומדע

אי אפשר לדבר על ההיסטוריה של רומניה בלי אנשי התרבות והמדע. לא כל מי שעיצב את רומניה היה מלך, שליט או מצביא: יש אנשים שהפכו אותה למוכרת בעולם באמצעות האמנות, הספרות, המוזיקה והמדע.

מיכאי אמינסקו (Mihai Eminescu, 1850–1889)

המשורר הלאומי של רומניה. יצירותיו השפיעו עמוקות על השפה, על הספרות ועל הזהות התרבותית הרומנית.

קונסטנטין ברנקוש (Constantin Brâncuși, 1876–1957)

אחד הפסלים החשובים בעולם ואחד מחלוצי הפיסול המודרני. יצירותיו, ובהן "עמוד האינסוף" (Coloana Infinitului) בטרגו ז'יו, הפכו לסמלים של האמנות הרומנית ושל האמנות העולמית.

ג'ורג'ה אנסקו (George Enescu, 1881–1955)

מלחין, כנר, פסנתרן ומנצח. נחשב לאחד המוזיקאים החשובים ביותר שיצאו מרומניה. יצירותיו שילבו השפעות של מוזיקה עממית רומנית עם מסורת המוזיקה הקלאסית האירופית.

הנרי קואנדה (Henri Coandă, 1886–1972)

מהנדס וממציא רומני, שמזוהה עם תופעת קואנדה ועם מחקרים חלוציים בתחום האווירודינמיקה. שמו נקשר גם לניסויים מוקדמים בכלי טיס בעלי הנעה סילונית, נושא שנוי במחלוקת בקרב היסטוריונים של התעופה.

מירצ'ה אליאדה (Mircea Eliade, 1907–1986)

היסטוריון של הדתות, פילוסוף וסופר. הפך לאחד החוקרים המשפיעים בעולם בחקר הדתות, המיתוסים והסמלים. בשנות השלושים נמשך לתנועה הפשיסטית "משמר הברזל" וכתב מאמרים שתמכו בה, עניין שנוי במחלוקת עד היום.

נדיה קומנץ' (Nadia Comăneci, נולדה ב-1961)

המתעמלת הרומנייה ששינתה את עולם ההתעמלות האמנותית. במשחקים האולימפיים במונטריאול בשנת 1976 הייתה הראשונה בהיסטוריה שקיבלה ציון מושלם של 10 בהתעמלות אולימפית, בגיל 14.

תרומתה ומשמעותה: הפכה לאחת הספורטאיות המפורסמות בעולם ולסמל של מצוינות ספורטיבית רומנית.

לסיכום: ההיסטוריה של רומניה היא הרבה יותר מדרקולה וצ'אושסקו

כשמטיילים ברחבי רומניה עוברים למעשה בין פרקים שונים בהיסטוריה של אירופה:

  • פוגשים את מורשת הדאקים בסרמיזגטוסה (Sarmizegetusa Regia).
  • מתחברים לסיפור האיחוד הגדול של 1918 באלבה יוליה (Alba Iulia).
  • פוגשים את תקופת המלוכה בסינאיה ובארמון פלש (Peleș).
  • בבוקרשט, בכיכר המהפכה ובארמון הפרלמנט, נחשפים לסיפור הקומוניזם והמהפכה.
  • במנזרים של מולדובה ובמבצרים של טרנסילבניה מגלים את מורשתם של השליטים והלוחמים שהגנו על האזור.

כל אדם שהזכרנו כאן הוא חלק מפסיפס עצום של היסטוריה, תרבות, מלחמות, הישגים וגם טרגדיות.

כדי להכיר באמת את רומניה לא מספיק לראות את הנופים המרהיבים שלה. צריך גם להכיר את האנשים, להבין את הסיפורים שלהם ולדעת מה התרחש כאן לאורך הדורות. כי כשמבינים את ההיסטוריה, מסתכלים על רומניה בעיניים אחרות לגמרי. מי שמתחיל את הטיול בבוקרשט יכול להמשיך אל סיורי העומק וההיסטוריה בבוקרשט.

הערה היסטורית: הרשימה היא מבחר של דמויות מרכזיות ולא רשימה מלאה. חלק מהדמויות פעלו בישויות מדיניות שקדמו להקמת רומניה, ולכן חשוב להבחין בין ההיסטוריה של השטח הרומני לבין ההיסטוריה של המדינה הרומנית המודרנית.

Discovery Tours Romania
Privacy Overview

This website uses cookies so that we can provide you with the best user experience possible. Cookie information is stored in your browser and performs functions such as recognising you when you return to our website and helping our team to understand which sections of the website you find most interesting and useful.